הסטורית משחק השחמט

היסטורית משחק השחמט-
THE CHESS HISTORY (לקוח מויקיפדיה).
שחמט מוכר גם בשמות הפחות מוכרים כיום:משחק המלכים,אישקוקה או אישקוקי,שטראנג' בערבית,CHESS באנגלית כמובן ועוד...
השחמט מוכר כמשחק לוח ואסטרטגי המיועד לשני שחקנים.
המשחק הנו אחד המשחקים המוכרים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית.
ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין 1043 לבין 47 10
המשחק מוכר בעולם כתחביב וכספורט מקצועי כאחד.
שחמטאי-הינו אדם העוסק בשחמט באופן מקצועי .
מקור הביטוי שה אה הנו : “מארב למלך" או "המלך חסר אונים",בניגוד לתפיסה המקובלת כי "המלך מת"...
המשחק מסתיים כאשר אחד המלכים מאוים,במצב בו השחקן המותקף אינו יכול להגן על מלכו-ראה ערך חוק הח.ל.ב בחוקים בסיסיים.
מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת,והמצאתו יוחסה לאימפריות שונות של העולם העתיק-בסין,הודו,מצרים,פרס ויש הטוענים כי ש לו איזכור כבר בזמן שלמה המלך ובספר הכוזרי...
ככל הנראה מוצאו של השחמט הנו ממשחק ההודי צ'טורנגה,שנדד וזכה לוריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין,שוגי ביפן,ג'נג'י בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה.
גרסה אחרת שבה תומך דיוויד ה. לי טוענת שמקור השחמט המודרני במשחק הסיני
שיאנג צ'י שהומצא ,לפי גרסה זו בסיןבמאה ה-2 לפנה"ס.
התפשטותו של המשחק החלה כנראה מן המאה ה-7 ללא אזכורים כלשהם בספרות לפני כן,המעידים על כך שהומצא קרוב לתקופה זו.
בסביבות שנת 1200 חוקי משחק שונים החלו להופיע באירופה הדרומית ובסביבות שנת 1475 נכנסו לשחמט שינויים גדולים והפכו אותו למשחק המוכר כיום.
לפי סברה אחת מקור החוקים החדשים הוא באיטליה,ואילו לפי סברה אחרת בספרד.
השינויים היו כדקלמן:
הרגלים קיבלו אפשרות לדלג מעל משבצת אחת במסעם הראשון ולהכות את רגלי היריב דרך הילוכו.
גם הרצים והמלכות קיבלו את מאפייניהם המודרנים,לדוגמה מלכה בעבר הייתה יכולה לנוע 3 משבצות לכל כיוון בלבד.
כמו כן חל שינוי אף בלוח המשחק,בעבר כל לוח המשחק היה לבן והמשבצות היו מסומנות -מתוחמות אך ללא סימון בשחור ולבן כיום.
צבע כלי השחקן ההיחק "בלבן" היה אדום וכלי היריב היו שחורים.
חוקי המשחק התקבעו במאה ה-19 באופן סופי.
כמו כן,”הצרחה " הנו חוק חדש שמקנה לעשות מהלך "לא חוקי"-הזזת שני כלים באותו הזמן וגם תזוזה של המלך שני צעדים באותו התור וכן חילופי מקומות בין המלך לצריח שלו (ראה ערך הצרחה).
תחרות מקצועית בינלאומית בשחמט נערכה בלונדון 1851 וניצח בה אדולף אנדרסן.
כוכבים נוספים החלו להופיע בשמי השחמט.
בתחרות שנערכה בשנת 1886 נהוג לראות את התחרות הראשונה לתואר אליפות העולם בשחמט.
האלוף הראשון היה וילהלם שטייניץ.מאז משחק השחמט נותר ללא שינויים גדולים עד שנת 1993 שבה אלוף העולם דאז,גארי קספרוב,ניתק את יחסיו עם פיד"ה ונוצר משבר בעולם השחמט. אך משבר זה היה ביוקרטי בעיקרו.
השחמט ביהדות-

לפי אגדה יהודית המלך שלמה שיחק שחמט עם יועצו,בניהו הן יהוידע. אגדה יהודית אחרת, הגם שאין לה סימוכין בממצאים ארכאולוגיים או באזכורים היסטוריים, מייחסת לשלמה המלך את המצאת המשחק. רש"י מציין את המשחק בשם אישקקיש (המילה הצרפתית לשחמט, Échecs, שהתגלגלה לעברית דרך הערבית, הפכה לאישקוקה) ומזהה אותו עם הנרדשיר המוזכר בתלמוד, במסכת כתובות (ס"א). רש"י גם נדרש לפסוק בעניין בקשתו של גבר לגירוש רעייתו שלא עשתה דבר חוץ ממשחק השחמט. גם רבי יהודה הלוי, בספר הכוזרי, מזכיר את המשחק בשמות "ארדשיר" ו"אשקוקי" ומציין ששמו הערבי הוא "שטרנג'".
הגדיל לעשות אברהם אבן עזרא, בעצמו שחמטאי מצטיין, שכתב שירים על המשחק ואפילו שיר חידה. משירתו של אבן עזרא למדו החוקרים על חוקי המשחק השונים שהיו בתקופתו - צבעי הכלים היו שחור ואדום, הצריח והרץ יכלו לנוע לאורך שלוש ערוגות לכל היותר במהלך אחד. גם הרמב"ם מזכיר את המשחק בפירוש המשניות (סנהדרין ג), אך מנה אותו בין המשחקים האסורים בגלל ההימורים על התוצאה.
רביםהם מגדולי השחמטאים כיום ובעבר היו ממוצא יהודי.
במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת ה-20 התארגנו שחקני השחמט במסגרות שאפשרו תחרויות של יחידים, של מועדונים ולבסוף תחרויות לאומיות ובינלאומיות. הנוכחות היהודית בתחרויות אלה הייתה בולטת מאוד ולעתים הם היוו רוב בין המתחרים. מבין שחקני השחמט היהודים הרבים, שלקחו חלק בתחרויות, צמחו אלופי ארצות ואף אלופי עולם. הבולטות היהודית הייתה גדולה במיוחד בארצות בהן חיו הקיבוצים היהודים הגדולים ביותר, רוסיה, פולין והונגריה ורבים מבין השחקנים היהודים הבולטים בארצות אחרות היו מהגרים מהארצות האלה, כמו ויקטור קורצ'נוי בשווייץ, לב אלבורט בארצות הברית, אלכסנדר בליאבסקי בסלובניה, לאיוש שטיינר באוסטרליה, מיגל ניידורף בארגנטינה, מיכאיל גורביץ' בבלגיה, עקיבא רובינשטיין בגרמניה, שמואל רוזנטל בצרפת.
שני אלופי העולם הרשמיים הראשונים, וילהלם שטייניץ ועמנואל לסקר, האלוף הראשון של פולין, דויד פז'פיורקה, האלוף הראשון של גרמניה המאוחדת, ברטולד אנגליש, האלוף הראשון של צרפת, שמואל רוזנטל, האלוף הראשון של ארצות הברית, שמואל ליפשוץ, האלוף הראשון של רומניה, אלכסנדרו טירולר, היו יהודים, בין חמשת השחקנים הראשונים אי פעם שזכו לתואר רב אומן שהוענק על ידי הצאר ב-1914, בטורניר סנקט פטרבורג, היו שני יהודים, עמנואל לסקר וזיגברט טאראש.
כמו כן יש לציין כמובן את גארי קספרוב,בובי פישר ,מיכאל טל,פאול קרס,שמואל רשבסקי,מיכאל בוטביניק, כמו כן יש לציין את סגן אלוף העולם לשעבר ממוצא יהודי-בלרוסי בוריס גלפנד משנת 2012.
בולטות במיוחד הן האחיות יהודית,סוזאן וסופיה פולגאר שלמדו שחמט מאביהן,כאשר יהודית שברה את השיא העולמי שהיה בידי בובי פישר לצעירה ביותר כאשר זכתה בתואר "רב אמן" כבר בגיל15 וארבעה חודשים.
סוזאן אלופת העולם בשחמט לנשים לשנת 1991.
ולרשימה מפוארת זו יש עוד שחקנים טובים ורבים שבולטים מהעולם היהודי...

הכרעת המשחק-
מטרת המשחק כאמור היא ללכוד את המלך של היריב מבלי שהוא יוכל להתגונן בעזרת חוק הח.ל.ב (חסימה לקיחה בריחה).
ישנן אסטרטגיות שונות כדי להשיג תוצאה זו,וכל אחת מהן כוללת בד"כ שימוש בטקטיקות על מנת לזכות ביתרון חומרי או עמדתי ולנצל את טעויות היריב.
ישנן מספר תוכניות אסטרטגיה כלליות לניצחון:
אחת העיקריות היא פיתוח כלים מהיר ושליטה במרכז הלוח,ניסיון להשתלט על נקודת חולשה למיקומו של מלך היריב.
אפשרות נוספת פאסיבית היא להתבצר ולהכריח את היריב ליזום מתוך השערה כי התקפתו תסתבך,הוא יעשה טעויות יאבד חומר -כלים דבר שיאלץ אותו להיכנע.
אסטרטגיות נוספות כוללות ניצול עמדתי.
אפשרות אחרת היא לחץ עלחולשה כגון רגלי מרוחק ומבודד שאין חיילים אחרים המסוגלים לבוא לעזרתו.
השתלטות על טורים פתוחים בעזרת הכלים הכבדים-הצריחים והמלכה.
מבנה אסטרטגי ועתיק יומין הנו מבנה -קשר חיילים:אלכסון של חיילים-רגלים המגנים זה על זה בשרשרת אלכסונית.
דבר המקנה חסימה של המלכות,צריחים ובעיקר רצים.
השחקן הראשון והמוכר ביותר שהשתמש בשיטה זו הנו התאוריטיקן הצרפתי בן המאה ה-18 פרנסואה אנדרה פילידור,שכינה את החיילים " הנשמה של השחמט"....
כישורים הניתנים ממשחק השחמט

*ריכוז עצמי וקור רוח-
על אף שרוב המשחקיפ החשובים מתנהלים תחת שקט מופתי ופיקוח,קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת,או מהלך בלתי צפוי מצד היריב-מאבד השחקן הריכוז כי חש שהפסיד,לכן חשוב לשמור על קור רוח גם כשהמצב אינו מזהיר.

תכנון אסטרטגי ודמיון מופשט-
בשל חוסר היכולת של השחקן לחזות מראש את רצף המהלכים,יש צורך בתכנון כללי יותר,שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית.
למשל בדיקה ,אלו מן הכלים אינם מוצבים בנקודות מפתח,ותכנון כיצד לשפר את
מיקומם.

ראייה עמוקה ודמיון מופשט-
ככל שבכוחו של שחקן ל"ראות רחוק"-לצפות יותר מהלכים ולדמיין את תפזורת המהלכים האפשריים בלוח כך גוברים סיכויו לניצחון.

סבלנות-
בעיקר במשחקים שאינם משוחקים עם שעון-על זמן,חשוב תמיד לבדוק את מיקום כלי המשחק על הלוח עד תום,ולא לשחק את התור באופן נמהר !

כל משחק יכול לזמן הזדמנויות לפיתוח כישורים שונים.
משחק השחמט מפתח יכולות שכליות השימושיות בכל תחומי החיים.
זוהי פעילות בעלת פוטנציאל בלתי מוגבל עבור המוח האנושי ולכן הוא יכול להיות אפקטיבי
לפיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות,כגון:
יכולת פתרון בעיות,מיקוד,חשיבה ביקורתית,לוגיקה מופשטת,תכנון אסטרטגי,יכולת ניתוח,יצירתיות,הערכה וסינתזה.

השחמט באומנות ובתרבות-
בימי הביניים והרנסאנס היה השחמט חלק מתרבות האצולה.
השתמשו בו כדי ללמד אסטרטגיה צבאית והוא כונה "משחק המלכים".
פעיל הרנסאנס החשוב בלדסרה קסטיליונה כתב כי ג'נטלמנים רבים נראים משחקים שחמט,אך אין השחמט תשוקה ראוייה עבור ג'נטלמן.
שכן הוא עלול להשקיע מחשבה רבה מדי בו על חשבון תחומי ידע אחרים.
ובסופו של דבר "ידעו מסתכם בלא יותר ממשחק".
רבים מאוספי כלי השחמט האנגלים המפוארים אבדוףאך אחרים שרדו,כדוגמת שחמט לואיס.
באותה התקופה, שחמט שומש לעתים קרובות כבסיס לדרשות בנושא מוסר. לדוגמה, וחובות האצילים או ספר השחמט"), שנכתב בידי נזיר דומיניקני איטלקי ב-1300 לערך. היה זה אחד הספרים הפופולאריים ביותר מימי הביניים. הספר תורגם לשפות רבות, ועליו התבסס חלקית וילאים קקסטון בספרו "המשחק ועל המשחק בשחמט" (The Game and Playe of the Chesse, 1474), אחד הספרים הראשונים שהודפס באנגליה. כלי שחמט שונים שימשו כ מטאפורות סוגי אנשים שונים, וחובות האדם נמשלו לחוקי המשחק או לאביזרים המאפיינים את הכלים.
בהיותו ידוע במעגלי הכמורה, הלמידה והמסחר, השחמט פרץ לתרבות הפופולארית בימי הביניים. כך השיר ה-209 במספר מתוך אוסף כתבי היד בן המאה ה-13 "שירי בוראן" ("כרמינה בוראנה"), הידוע בין השאר בשל הטקסט שנלקח ממנו לקננטה של קארל אורף כרמינה בוראנה, נפתח בשמות כלי השחמט. באופן כללי, במהלך השנים הופיע השחמט יותר ויותר בציורים וביצירות ספרותיות..
דוגמה לשימוש בשחמט כמטאפפורה היא הסאטירה הקומית התיאטרלית "משחק השחמט" של תומס מידלטון שהועלתה לראשונה בשנת 1624 על במת הגלוב.
בעוד שהיה מדובר בה לכאורה במשחק שחמט,למעשה,זו הייתה אליגוריה המסמלת את יחסי ספרד (בשחור) עם בריטניה הגדולה (בלבן).
מהמאה ה-18.
בתקופת הנאורות הופיע משחק השחמט בעיקר בהקשרשל שיפור עצמי.כך כתב בנג'מין פרנקלין במאמרו "ערכי המוסר שבשחמט" משנת 1750.
משחק השחמט אינו שעשוע לעצלנים גרידא; מספר איכויות מחשבתיות רבות ערך, הנחוצות במהלך חיי האדם, נרכשות ומתחזקות בעזרתו, כך שההרגל יהיה זמין בכל מועד; כי החיים הם סוג של שחמט, בהם לעתים קרובות, אנו מכוונים להשיג אחרים, ומתחרים או יריבים, ויש לנו מתחרים ויריבים להיאבק עמם, ובהם יש מגוון עצום של אירועים טובים ורעים, שהם, במידת מה, תוצאת הזהירות או הרצון בדבר. כשנשחק בשחמט, אם כך, נוכל ללמוד:
 ראיית הנולד, המביטה מעט אל העתיד, ושוקלת את התוצאות שיכולות לנבוע ממהלכנו...
 שקילה, הסוקרת את כל לוח השחמט, או זירת ההתרחשות ...
 זהירות, לא לעשות מהלכים מהר מדי ...

 *ניתן לראות מגוון ענק וייחודי של כלים ולוחות שחמט קדומים באתר זה במוזיאון השחמט ובגלריה להנאתכם.

Comments are closed.